מי יתן לי זמן,
לא, אני לא שייך לכאן.

מנסה לעוף -
עם שני גדמים שאף פעם לא יהיו כנפיים,
מנסה להגיע לשמש,
מבעד לענני סערה אינסופיים,
אשר ממטירים עלי,
טיפות בלתי פוסקות של מים -
קפואים.

החיים שלי עצמי,
מחלחלים לי בין הידיים,
וכשאני נלחם לתפוס את הטיפות -
נגזלים ממני עוד חיים,
אני כועס וצועק לעבר השמיים,
צועק ומקלל את אלוהים.

זיוני שכל זה לא הכל,
אבל זה עדיין נחמד להרגיש יצירתי לפעמים,
במקום לבכות על עצמך נסה לעוף,
או לפחות להתרומם קצת מהקרקע,
כשתחליט לעשות את זה אתה תדע איך.