טליה פרידמן / חמלה שלי |
לא בזהירות בשתי ידיך
לב מאוחה מפרידות.
כששבתי ממך ולא היית
הוא חיכה לי על סף מפתן דלתי
כמו ילד שחזר מבית הספר ואיבד את המפתחות.
אספתי אותו בשתי כפות ידי
הבטתי אליו ישר מתוך עיני
והוא התמלא ברוך וחמלה.
(עכשיו כשאני חושבת על זה שהפקדתי אותו אצלך
אני כבר לא מצטערת).
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|