אנה ריין / בשקט |
שתעלם המיית בכייך
בין הרוחות השורקות
את בלדת החורף.
לכי על קצות האצבעות
בין השלוליות החדשות ברחוב
שלא להפריע לעוברים ושבים.
הסתירי הדמעות, שאיש לא ישאל
מה קרה, ולמה היא שוב עצובה,
שלא יאמרו עוד
שאת נושאת את העולם על כתפייך
שיהיה לך כבד לבד, ובדממה.
וכשתגיעי לחדרך הריק מנוכחותו
סגרי את הדלת, ובכי בשקט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|