ואם אני ממש מתאמץ, אני נזכר
בימים בהם עוד לא הבנתי דבר
זמנים שעוד לא דאגתי למחר
ימים נפלאים שנותרו בעבר

והיום, אפילו אנסה יותר מאי-פעם
לא אצליח למצוא בדבר טעם
גם אם כאבי יותיר אותי נפעם
לא אצליח לחזור להיות כמו פעם

אז את מצבת החיים לא הבנתי
ספק אם אפילו לרגע דאגתי
שהיום אהיה מבודד בחדרי הפרטי
מטפס על הקירות וכוסס ציפורניי להנאתי

תושב התמימות הילדותית לידיי
ויותר לא אסיר אותה מעליי
אשמור עליה כבבת עיניי
אקדיש לה כל רגע מחיי

רק תושב...