[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ארבל הכרמלי
/
חלון ההזדמנויות

יצאתי מדירת לקוחות בשעות הערב וחשבתי לעצמי: "מה עכשיו?"
האופציה לחזור הביתה אל "מבט לחדשות" או אל המחשב בעוד אשתי
רכונה על שולחן הלימודים של הבן, לא נראתה לי מלהיבה במיוחד...
אז מה כן עושים? שום תשובה קלה לא נראתה באופק... הרי אני חיית
יום ולא מכיר את צפונות הלילה כבר שנים רבות.
בעוד אני מהלך מהורהר, חולף ליד חלון מואר של דירת ק"ק בגוש
הבניינים בו הסתובבתי, ומעז להעיף מבט אל תוך החדר המואר אשר
וילונותיו אינם מוסטים ואני מבחין בבחורה אשר מתחילה להסיר את
בגדיה... זה כבר היה יותר מדי עבורי באותה העת, ואפילו לא
חשבתי על האופציה המכובדת להתעלם מהמחזה ולהתרחק מהמקום, אלא
להפך - נעצתי בה מבטים בעוד היא פושטת לאט את חצאיתה, חושפת
רגליה החלקות ואף מסירה את תחתוני התחרה שלה בלי למהר כלל.
הרשיתי לעצמי להעביר ביקורת על גופה מבלי שהעומדת למבחן בכלל
תדע על היותה נתונה לצפייתי בה. והראש מחליט: "היא בסדר...
שווה זיון, אבל האם היא גם שווה סיכון?" בעוד אני חוכך בדעתי
על צעדיי הבאים החלה נימפת הלילה שלי להתיר כפתורי חולצתה
ונשארה רק עם חזיית התחרה אשר חשפו שדיים גדולים. וכך היא
ניגשת ומתבוננת בעצמה במראה שבפינת החדר ועדיין לא יודעת כי
שנינו צופים באותו גוף - בגופה שלה. ביטנה הייתה שטוחה
מאד,עורה לבן חלק כמשי, כנראה גם רך כקטיפה, ידיה ליטפו בקלות
את בטנה, השתהו על טבורה והמשיכו אל שדיה...היא שיחררה קרס
חזייתה וזו צנחה אל הרצפה וזוג השדיים המפוארות החל להסעיר את
דמיוני... אובדן שליטה היה רק שאלה של זמן. הפטמות היו גדולות
וורודות, טרם זקורות.
היא ליקקה את אצבעותיה בלשונה ולחצה את פטמתה בין הבוהן
לאצבע...ואז כנראה אצבעותיה נצרכו לחומר סיכה טוב יותר מרוק
והיא הגלישה ידה למטה אל תחתוניה השחורים שכבר היו לחים ממיציה
אשר נטפו ללא בקרה.
לא יודע למה ואיך, אך בדיוק בשניות אלה קלטה בזווית עיניה את
דמותי בחלון ותפסה אותי "על חם" בוהה בה ברתק רב.
הייתי משוכנע שתזעק מהפתעה ותזדרז לעטות על גופה כיסוי כלשהו
אך לא!
היא המשיכה במעשיה רק משולהבת יותר, היא הסירה תחתוניה, חשפה
שיער כהה וסמיך, ונראתה יפה מאד. הסתכלה על עצמה במראה, כרעה
על ברכיה...
אצבעותיה פישקו את שפתי ערוותה, מצאו את דגדגנה והיא החלה
במלאכת החיכוך קדימה אחורה. בידה השנייה שיחקה בפטמותיה אשר
התקשו בינתיים. אפשר היה לזהות שהיא כבר לוהטת לגמרי... היא
החדירה את אצבעה האמצעית לתוך "גן העדן" האישי שלה ואז ידעתי
כי זה הרגע בו היא הוזה שגבר חודר אליה.
החלטתי שזהו הרגע בו עליי להצטרף למשחק כאקטיבי, תפקידי
כפאסיבי הסתיים. זינקתי קלות על אדן החלון ומצאתי עצמי בתוך
החדר. היא מילה לא אמרה אלא המשיכה בעינוגה האישי.
הרגשתי קצת לא נכון עם בגדי העבודה וגופי שידע יזע במהלך היום,
אבל ידעתי שלא זה הזמן ללכת ולהכין עצמי לקראת מעשה וכי הוא
ייעשה "אט-אט".
התקרבתי אליה מאחור, כרעתי על ברכיי, הסרתי חולצתי ודחקתי
פטמותיי אל גבה כאשר בידיי התחלתי לשחק עם שדיה הגדולים והיא
החלה להתנשם בכבדות.
חשתי שהיא נמסה ממגעי והעזתי להמשיך במסע אל העונג. רפרפתי עם
לשוני על צווארה, הגעתי אל אוזנה, נישקתי, ליקקתי תוך שגם סדר
נשימתי מגביר קצב.
היא הסבה ראשה אליי... ביקשה להפגיש בין שפתותינו בתנוחה
המוזרה הזאת.
פתאם חשתי שהיא מטפלת באבזם חגורת מכנסיי, משחררת ומתחילה
לפתוח כפתוריהם, גופי התעוות קימעה בשנייה שאחזה באברי אשר
הזדקר כבר ממזמן ואז נעה ממקומה. הרגשתי שאנו מתגלגלים על
השטיח... עכשיו חשתי חום כל גופה: רגליה החליקו לאורך רגליי,
ידיה טיילו על חזי עד שהגיעה אל הזין, אספה באצבעה טיפת זרע
אשר הסתננה לה וקירבה ידה לפיה. טעמה ודווקא נהנתה מטעמו. שוב
הורידה ידה , תפשה בזייני ובלי השהיות נוספות החדירה אותו לתוך
פותה הלח, החם והלוהט.
לא יכולתי להתאפק יותר... גופי החל לרעוד ואת כל זרמתי פלטתי
בעוצמה לקרבה. הרגשתי סימפאטיה רבה לזו שהעניקה לי רגעי עונג
אלו - חיבקתיה ואימצתיה אליי ונישקתי את אצבעות ידיה, את פניה,
את שדיה, את פטמותיה ואז היא תפשה בראשי ודחפה אותו אל אזור
ערוותה.
הצפתי את הכוס שלה בנשיקותיי הרטובות, ליטפתי ערוותה בידיי,
מצצתי לה את הדגדגן וגופה פרכס והיא נאנחת:" אינני יכולה יותר
לעמוד בזה... אני הולכת להתעלף" ואז החלה להטיח את כל אגנה
בפרצופי והחלה להשפריץ מגופה מיצים בכמויות לא מוכרות אשר
הרטיבו את כל פניי.
היא אחזה ראשי בידיה , קירבה ראשי אל פניה והחלה ללקק את מיציה
מפניי...
מלטפת את שערי ומאפשרת לי לנוח ולהתאושש מהחוויה.

הדלקנו סיגריה, כל אחד שקע במחשבותיו. לא היה דיבור. לא יודע
את שמה ולא יודע מה גילה. לא יודע אם פנויה - לא יודע כלום
עליה. אבל אני בטוח שעוד אחזור אל החלון הזה, גם בחלומותיי, גם
בהזיותיי, וגם במציאות.

16/11/01







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אומרים שעברית
אינני יודע כלל/
מתבלבל בן זכרית
לנקבה, ביש מזל/
אך אחרי שהייתי
פה פעמים שישה/
למדתי להגיד
"במה חדשה!"


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/11/03 21:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארבל הכרמלי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה