כן, אני יודע שבסופו של דבר
אני צריך להוציא את זה מתוכי,
אהה, אני מבין שלאמיתו של דבר,
אף אחד לא יעשה את העבודה הזו בשבילי.
שכל הפוטנציאל הזה שטמון לו,
לא יצא,
לא יתבטא,
לא ינוצל,
אם לא אני.
אבל עייף אני,
אבל פוחד אני,
אבל מפקפק אני,
ביכולתי.
רוצה לנוח (לאזור כוחות),
מהמאבק הזה של להסתיר
עוד את עצמי,
מאחורי בינוניות,
שסותרת את קיומי.
אז מי אני?
אני זועק אל הראי! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.