מה יושב לך בראש כשאתה מול עצמך
מתבונן מן המראה ושואל כיוון?
ממאן להתנחם ברבדים של עוד כמעט,
האוזניים נאטמות לרחשים שמותרים
בחשיכה ואם בכלל, מהלך סהרורי
ולא צפוי הופך מוכר
כשמתרפק על העתיד
בשפות משותפות מתחבר נייר אל שיר,
געגוע למלים ותפיסה לקול מקצב
והמאום קיבל צורה מתוך מבול אבני פינה
וכך מרעש משותף
נתרפק על העתיד.
פעם נשטוף הלאות מעלינו בנחלת המונים,
פעם נתיר מסיכות מן הנפש, נהיה בקרבנו שלמים
ובינתיים נתרפק על העתיד.
מה עובר לך בראש כשאתה מול עצמך
מתבונן מן המראה ומעלה חיוך? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.