New Stage - Go To Main Page


כולם הלכו ואני - נשארתי לבד.
לא רציתי להשאר לבד, אבל בכל זאת שמחתי מהמצב. פתאום התחשק לי
דווקא להיות קצת לבד. אמנם אני הרבה לבד - אבל אף פעם לא ממש
לבד.

כבר כמה פעמים חיפשתי לי מקום שיהיה - שלי. שאוכל להיות בו
לבד. לבד באמת, לבד לגמרי. כי כמה שאני שונאת את זה ככה אני גם
אוהבת את זה.

אז התחלתי לשוטט, כמו בהרבה פעמים אחרות. אבל בניגוד לפעמים
אחרות - לא התביישתי בלבד הזה. דווקא התגאיתי בו. גם לא פחדתי
להיות לבד הפעם, הייתה בי מין תחושת בטחון, בטחון בעצמי.

ואז, אחרי שעברתי המון מקומות שונים, הגעתי לכאן - חלקת
האלוהים הזאת. ישר שנכנסתי לפה הבנתי - זה המקום שלי. שלי
לבד.

דשא, המון דשא ירוק ורך ועצים ופרחים ופנסים כאלה - שלא
מסנוורים אבל בכל זאת מאירים. שבילים וספסלים והכי חשוב - שקט.
דממה. פה ושם מכונית עוברת או איזה איש באופניים, מולי אישה
עושה יוגה. אבל כולם - בשקט ויותר חשוב - כולם לבד. בלי יותר
מידי שאלות.

כשאני כאן, אני יכולה לחשוב על דברים ולהבין. אני יכולה לראות
דברים שקרו - בבהירות. והכתיבה, זורמת כאן הרבה יותר
בחופשיות.
כאן, כאן אני יכולה להיות לבד, לבד עם עצמי...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 21/11/03 11:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פרפר שחור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה