|
אני מכיר היטב את השיר הזה
הוא לא היה ולא נברא
עד בואך לגרור את שגרת זמני
אל מתחת לרגליי
המצאנו אותו על מנת
שלא למות ריקים ופוחזים
חיכית לי על החמישית
ליד חנות הספרים ההיא
שידעה אותנו מקרוב
התפוח הגדול היה מפנק מתמיד
קהל גדול עמד ומחא כף
מחמיא ליצירותיי שעל הקיר
ואילו אני עמדתי מן הצד
מתבונן בעצמי
מנומס, מחויך ושליו
מעניק חתימה ולוחש מחמאות
קוטף פירות חורף אלה מן החוץ
אך בעמקי תודעתי מתחוללות היו
סערות שהיו נפש טרם קריסתן
ובפי רק ערגה לטעמים שלך
נגיסה בשרנית של נחש-תפוח
מה שכינינו מיץ טבעי
לשתות ולא לרוות לעולם
למות ממנות יתר של עונג צרוף
בלתי מסופקים ורעבים
מתוך בחירה |
|
|
רצים בדרך לעשות
את זה, גונחים
בהנאה בזמן
שעושים את זה,
לא יכולים לחיות
בלי לעשות את זה
לפחות פעם ביום,
אמהות נחנקות
מהתפעלות נרגשת
בעת שפעוטותיהן
עושים את זה,
בונים חדרים
מיוחדים בשביל
לעשות את זה
בהם, שהקירות
בהם הכי יפים
בכל הבית.
אז למה כולם היו
רוצים שזה לא
יהיה קיים?
הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.