בעיניים סקרניות וגדולות הוא בחן אותה עומדת שם בשמלה שחורה עם
מחשוף עמוק בטעם טוב.
נשען על המעקה בג'ינס וחולצה לבנה צמודה שמבליטה את גופו
החטוב. עומד בוחן ומתבונן.
לבסוף החליט לגשת אליה ובלחיצת יד חמה הציג את עצמו. "שי, נעים
מאוד" חייכתי. "אפשר לשאול למה בחורה יפהפיה כמוך אינה רוקדת?"
היה לו קול עדין וחיוך סקסי וזיפים קטנים כיסו לו את הלחיים.
עם חיוך מתוק ומעט ביישנות אמרתי שאני מחכה לשיר הנכון. ובלי
הרבה מילים הוא משך אותי לכיוון הרחבה.
יד נגעה ביד אגן באגן ועינינו נפגשו.. לחשתי לו באוזן "מאיה,
נעים מאוד מאיה." הוא חייך את החיוך המתוק שלו.
התאהבתי... מהרגע הראשון פשוט התאהבתי. הוא היה מקסים. מלא
בחום ואהבה והמבט העמוק שלו בעיניים שלי טישטש אותי.

שי גר בתל אביב, ואני גרה בחיפה. אך המרחק לא הפריע לנו
להתאהב.
הכל היה כל כך אמיתי ונכון. שי היה כל מה שחיפשתי.
יומיים אח"כ כבר נפגשנו. השמש זרחה באותו היום, והשמיים היו
נקיים מעננים. ראיתי אותו מרחוק, איך אפשר היה לפספס. שהוא עמד
כבר מולי הוא הסתכל לי עמוק בעיניים וחיבק אותי חיבוק ענק ענק
חם ואוהב.
אני לא חושבת שמשהו אי פעם חיבק אותי עם כל כך הרבה רגש
ועוצמתיות.
הוא ביקש ממני לעצום את העיניים. וכשפתחתי אותן היה לו ורד
אדום בפה. השפתיים שלי נגעו בשלו. היו לו שפתיים כל כך עדינות
ומתוקות . הרגשתי בתוך חלום. כן ככה הייתה הנשיקה הראשונה
שלנו. תסריט לסרט יתר טוב מזה לא היה אפשר לעשות.
בילנו יום שלם בים. התחבקנו התכרבלנו התאהבנו.
שי היה מקסים, הוא לא הפסיק לדאוג לי לפנק אותי לאהוב אותי.
הוא הסתכל לי עמוק בעיניים ולחש "מאיה, אני מתאהב..."
החודשים שבאו אח"כ היו מושלמים. התחברנו לאחד, נפשית וגופנית.
הייתי בתוך חלום מתוק של אהבה רומנטיקה וחיזורים. שי הקסים
אותי כל פעם מחדש ונתן לי כמויות של אהבה. הוא היה אמיתי מכל
הגברים שהכרתי נתתי בו אמון ולא פחדתי להיפגע כי ידעתי ששי לא
יפגע בי.
הוא היה קורא לי בובונה ובובת חרסינה שלי. כי בעיניו הייתי
שברירה עדינה ורגישה. הוא היה בובוני שלי והוא היה חסון חטוב
ורק החיבוק שלו נותן הרגשה של הגנה.
אני לא יודעת מה קרה, פתאום העניינים שלו נראו אחרת.
כאב לו משהו וידעתי את זה. הוא התנהג שונה. ידעתי כבר מה הוא
הולך להגיד לי. החלטתי לא להתייחס לזה כרגע ושנלך לים לחגוג את
החצי שנה שלנו עם המון אהבה. אבל כשהגענו לים הייתה לי הרגשה
מוזרה.
"מפריע לי ש... מפריע לי שההורים שלך לא אוהבים את הקשר הזה.
ואני לא חושב שאני יכול להתמודד עם זה ואני לא חושב שאת צריכה
אותי כרגע בחיים שלך. אני סתם יזיק לך ואת תריבי עם ההורים שלך
בגללי. עדיף שתשכחי אותי ותמשיכי הלאה"
מילה במילה אני זוכרת, וכל מילה שלו דקרה בליבי כמו מליון
סכינים.

היום, כשאני מסתכלת אחורה אני יודעת שהוא אהב אותי. אני בטוחה
בזה. כי הוא לא היה עושה את זה סתם. אולי אז לא הסכמתי עם
ההחלטה שלו וכעסתי ובכיתי אבל היום, אני חושבת שזו הייתה
ההחלטה הנכונה.
אני לא יודעת איפה שי נמצא כרגע ומה הוא עושה ועם מי הוא נמצא.
אבל אני היום סוגרת מעגל ושמה את שי והזכרונות המתוקים בפינתם
בלבי.
הפרידה אולי הייתה קשה, עם טעם של עוד, של חוסר סיפוק.
אני ידעת שאף אחד לא יאהב אותי כמו ששי אהב אותי ואני יודעת
שאני לא יאהב משהו כמו שאהבתי את שי.
אבל ברגע שאני יראה את הדף הזה מתרחק עם הגלים, אני יודעת
שהצלחתי לסגור מעגלים.