[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יפעת דהן
/
סוגרת מעגל

בעיניים סקרניות וגדולות הוא בחן אותה עומדת שם בשמלה שחורה עם
מחשוף עמוק בטעם טוב.
נשען על המעקה בג'ינס וחולצה לבנה צמודה שמבליטה את גופו
החטוב. עומד בוחן ומתבונן.
לבסוף החליט לגשת אליה ובלחיצת יד חמה הציג את עצמו. "שי, נעים
מאוד" חייכתי. "אפשר לשאול למה בחורה יפהפיה כמוך אינה רוקדת?"
היה לו קול עדין וחיוך סקסי וזיפים קטנים כיסו לו את הלחיים.
עם חיוך מתוק ומעט ביישנות אמרתי שאני מחכה לשיר הנכון. ובלי
הרבה מילים הוא משך אותי לכיוון הרחבה.
יד נגעה ביד אגן באגן ועינינו נפגשו.. לחשתי לו באוזן "מאיה,
נעים מאוד מאיה." הוא חייך את החיוך המתוק שלו.
התאהבתי... מהרגע הראשון פשוט התאהבתי. הוא היה מקסים. מלא
בחום ואהבה והמבט העמוק שלו בעיניים שלי טישטש אותי.




שי גר בתל אביב, ואני גרה בחיפה. אך המרחק לא הפריע לנו
להתאהב.
הכל היה כל כך אמיתי ונכון. שי היה כל מה שחיפשתי.
יומיים אח"כ כבר נפגשנו. השמש זרחה באותו היום, והשמיים היו
נקיים מעננים. ראיתי אותו מרחוק, איך אפשר היה לפספס. שהוא עמד
כבר מולי הוא הסתכל לי עמוק בעיניים וחיבק אותי חיבוק ענק ענק
חם ואוהב.
אני לא חושבת שמשהו אי פעם חיבק אותי עם כל כך הרבה רגש
ועוצמתיות.
הוא ביקש ממני לעצום את העיניים. וכשפתחתי אותן היה לו ורד
אדום בפה. השפתיים שלי נגעו בשלו. היו לו שפתיים כל כך עדינות
ומתוקות . הרגשתי בתוך חלום. כן ככה הייתה הנשיקה הראשונה
שלנו. תסריט לסרט יתר טוב מזה לא היה אפשר לעשות.
בילנו יום שלם בים. התחבקנו התכרבלנו התאהבנו.
שי היה מקסים, הוא לא הפסיק לדאוג לי לפנק אותי לאהוב אותי.
הוא הסתכל לי עמוק בעיניים ולחש "מאיה, אני מתאהב..."
החודשים שבאו אח"כ היו מושלמים. התחברנו לאחד, נפשית וגופנית.
הייתי בתוך חלום מתוק של אהבה רומנטיקה וחיזורים. שי הקסים
אותי כל פעם מחדש ונתן לי כמויות של אהבה. הוא היה אמיתי מכל
הגברים שהכרתי נתתי בו אמון ולא פחדתי להיפגע כי ידעתי ששי לא
יפגע בי.
הוא היה קורא לי בובונה ובובת חרסינה שלי. כי בעיניו הייתי
שברירה עדינה ורגישה. הוא היה בובוני שלי והוא היה חסון חטוב
ורק החיבוק שלו נותן הרגשה של הגנה.
אני לא יודעת מה קרה, פתאום העניינים שלו נראו אחרת.
כאב לו משהו וידעתי את זה. הוא התנהג שונה. ידעתי כבר מה הוא
הולך להגיד לי. החלטתי לא להתייחס לזה כרגע ושנלך לים לחגוג את
החצי שנה שלנו עם המון אהבה. אבל כשהגענו לים הייתה לי הרגשה
מוזרה.
"מפריע לי ש... מפריע לי שההורים שלך לא אוהבים את הקשר הזה.
ואני לא חושב שאני יכול להתמודד עם זה ואני לא חושב שאת צריכה
אותי כרגע בחיים שלך. אני סתם יזיק לך ואת תריבי עם ההורים שלך
בגללי. עדיף שתשכחי אותי ותמשיכי הלאה"
מילה במילה אני זוכרת, וכל מילה שלו דקרה בליבי כמו מליון
סכינים.




היום, כשאני מסתכלת אחורה אני יודעת שהוא אהב אותי. אני בטוחה
בזה. כי הוא לא היה עושה את זה סתם. אולי אז לא הסכמתי עם
ההחלטה שלו וכעסתי ובכיתי אבל היום, אני חושבת שזו הייתה
ההחלטה הנכונה.
אני לא יודעת איפה שי נמצא כרגע ומה הוא עושה ועם מי הוא נמצא.
אבל אני היום סוגרת מעגל ושמה את שי והזכרונות המתוקים בפינתם
בלבי.
הפרידה אולי הייתה קשה, עם טעם של עוד, של חוסר סיפוק.
אני ידעת שאף אחד לא יאהב אותי כמו ששי אהב אותי ואני יודעת
שאני לא יאהב משהו כמו שאהבתי את שי.
אבל ברגע שאני יראה את הדף הזה מתרחק עם הגלים, אני יודעת
שהצלחתי לסגור מעגלים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-איך קוראים
לך?

-אה...טוב,
אה...תראה...

-נו, אתה יכול
להגיד. אל
תתבייש בגללי.

-יהושפט.

-נעים מאוד,
ששבצאר.




קטעים נבחרים
מהספר ההסטורי-

"שיחות על
הפיגומים של
מגדל בבל"
בהוצאת גחלילית


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/11/03 11:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יפעת דהן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה