|
מתגעגע
איך חיית לידי?
לא הרגשתי את נוכחותך.
כמה אהבה שהתפספסה?
והיית שקט.
והיית אחר.
לא רציתי להאמין שהכול נגמר.
לא רצית לומר שאין מחר.
ואתה תמיד תהיה איתי בראש ובלב
ואחשוב עליך לעת ערב
כשבשמיים ידלקו הכוכבים.
ואחלום שאתה נח
ומסתכל בגאווה.
הזיכרון מכאיב.
הזיכרון משתיק ומשבית.
ורמזת וסימנת כמו מגדלור את הדרך
כדי לתת לחיים ערך.
1.10.2003 |
|
|
לאחרונה חוזרות
ונשנות הטענות
כאילו אנו, אנשי
הסלוגנים,
צוחקים על
האירועים
הנוראיים שאירעו
ליהודים במהלך
מלחמת העולם
השניה, הידועים
גם כ"השואה".
אנו מכחישים מכל
וכל את ההאשמות:
אף פעם לא היה
דבר כזה, שואה!
הסלוגניה,
מחלקת דברור
ויחצון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.