שלום, קוראים לי צור, אני מחשיב את עצמי כמתמחה בעניין
הטלויזיה אבל באופן היותר עמוק שלה ולא רק בעניין של מי משחק
איפה ומה קרה אתמול ב...
כחלק מזה החלטתי לכתוב ביקרות יומית או פחות. כמה שיצא לי, על
מה שראיתי היום בטלויזיה, או משהו שקרה שחשוב. לפעמים אני אכנס
גם לקולנוע אבל זה לא יקרה הרבה, בגלל האמצעים הדלים שלי ובגלל
שזה סוג אחר של צפיה.
לפני שאני אתחיל אני אתן את משנתי בכמה דברים שהופיעו לאחרונה
ושברצוני להגיב עליהם.
בראש ובראשונה פיי. פר. וייו. נכון, זה קיים בעולם וזה עובד
בעולם די טוב, אבל במקומות שזה קיים זאת הגישה היחידה לשידור.
לדוגמא - איגרוף, איגרוף ידוע כאחד הענפים המוצלחים בארה"ב
מבחינת השידורים בצפייה והוא גורף הרבה כסף. אבל... זה מובן
במדינה כמו ארה"ב אין לבן-אדם שגר במיניאפוליס או ניו יורק או
מיאמי, לנסוע בשביל כל קרב איגרוף ללאס וגאס. ולכן הוא מעדיף
לשקוע מולו בספה שלו בסלון. לעומת זאת אצלנו, הנסיעה מהמגרש
הכי דרומי להכי צפוני לוקחת שלוש שעות, וגם זה אם לא משתמשים
ברכבת. עוד דבר; הרמה - מישהו יכול להשוות משחק NBA לליגת העל?
ולא משנה איזה ספורט אתה מעדיף באופן אישי...
ולבסוף החוצפה. ראשי הכדורגל מנסים לתפוס מונופול על החוויה
הספורטיבית הישראלית הקדושה, כדורגל בשבת. ואיך הם עושים את
זה? על ידי ניסיונות החשכת ערוצי כדורגל אחרים באותה שעה, כך
שמי שרוצה לראות כדורגל בשבת יהיה חייב לעשות את זה אצלם.
אני קורא כאן לכל מי שקורא את הטקסט הזה לא להתחבר להפקה
הסחטנית הזאת!!!.

עוד משהו שהפריע לי היום: הבכיינות של טייקוני הטלוויזיה (דודו
טופז ויגאל שילון) על זכייתה של כוכב נולד בתוכנית העשור. או
קיי גם אני חושב שזה מגוחך שתוכנית שהפורמט שלה הוא לא מהארץ
ושרק עושה נזקים למוזיקה הישראלית (שאל היום נער/ה מי שר את
"מקיץ אל חלום" או את "שרה אליך" ונראה מה הוא יגיד...) ושהכי
חשוב היא הייתה כולה 12 תוכניות. 12 תוכניות, אתם קולטים את
זה? תשבו אותה רגע לפיספוסים או ראשון בבידור או המעגל. איזה
תרומה התוכנית הזאת נתנה לטלויזיה הישראלית? זאת בסך הכל
תוכנית שזיהתה טראנד וקפצה עליו. אז אני אומר אם כבר לתת פרס
תוכנית העשור לטוביה צפיר אז שזה יהיה על פאזל או על
צ'יטוס...
בכל מקרה כל זה וגם עוד המון המון מזה לא מצדיק השתפכות כזאת,
והתבכיינות כזאת של הפועלים הנ"ל, הרי מה זה טלויזיה? זה
הבחירה של העם ולשם בדיוק מכוונות התוכניות שלהם, ולשם בדיוק
מכוון גם הטקס הזה. אז מישהו הצליח לכבוש את הקהל יותר טוב ממך
דודו? אולי זה היה שוב האגו שלך שדחף אותך החוצה ודיבר במקומך.
אבל יש לי רעיון בשבילך תזמין את נינט אליך לתוכנית (כבר עלה
הרייטינג) ותדחוף לה יד מתחת לשמלה. תנסה, מה כבר יקרה? או
שהיא תדפוק אותה בחיוך של הלייף או שהיא תתעצבן, כולם ירדו
עלייך עוד הפעם (הרייטינג לתוכנית הבא גם יעלה) אבל כלום לא
יקרה לך, ובסוף גם תעשה איתה סולחה בפתיחה של דודולנד...

וביקורת קצרה לסיום. הנידון אמריקאן פאי 2. כולם יודעים שהסרט
הראשון נחל הצלחה גדולה וסחף את כל האולפנים לשני ז'אנרים
מרכזיים. האחד סרטי נעורים (10 דברים, על בנים ועל בנות, 100
בנות, ועוד המון...) והשני סרטי פלוצים. (אחי איך דפקו אותך,
מת לצעוק, not just another teen movie ועוד...). ומה שכמובן
קרה וקורה עכשיו בהוליווד יותר ויותר זה סרט המשך לסרט מצליח
ואם גם הוא מצליח אז סרט המשך לסרט המשך (כמו במקרה הנ"ל) וכך
הלאה וכך הלאה. הסרט אכן משעשע ומצחיק גם בפעם השלישית אבל בוא
נבדוק מה הגירויים שהבמאים נותנים לנו פה. חצוצרה בתחת של
הגיבור, אלימות כלפי החלש יותר, דיבורים על זיונים, שימוש
במיתוס הלסביות (פעמיים!!!) הזין של הגיבור נדבק לו ליד. היד
נדבקת לקסטה...
אלוהים ישמור איזה רדידות. חייכתי והמשכתי הלאה, עד לסצנת סיום
המסיבה שם כל אחד מהדמויות הראשיות (ג'ים קווין אוז וסטיפלר)
נמצא עם בחורה שהוא בחר ואז הם מתחילים במסע קריצות שמתלווה אם
הרמת כוסית באוויר כאות כבוד (נראה לי) אחד לשני. ואז, זה היכה
בי. היכה בי כל כך חזק שהייתי חייב לשתות כוס מים. הקטע הזה
נגנב למנחם גולן מתחת ליידים ובעברית הוא נשמע ככה: הלו בנצי,
הלו מומו, הלו יוד'לה, הלו מומו, הלו יוד'לה, הלו בנצי, הלו
בנצי!!! וזה אומר הכל.
אז אולי אמריקן פאי 3 מצחיק ומשעשע ובטוח יש מישהי ערומה (אני
לא יודע, לא ראיתי אותו ולא שמעתי אליו כלום) אבל מצד שני גם
בהרימו עוגן יש את כל זה...