|
אין ספור אנשים
כמה אפשר עוד לספור
אין ספור שירים
כמה אפשר עוד לכתוב
השמש והים מצטלבים
והרוח כיבתה את האש
הגלים מתנפצים על המזח
ואני... מי אני בכלל?
הערפל מסתיר לי את העבר
והעתיד בכלל לא נחשב
ההווה קושר אותי באזיקים
מפלדה, אי אפשר להשתחרר
אך המוח נקי ממחשבות
הנפש שרויה בתרדמה
"קומי, קומי", אני צועק
"מה כבר אני מפסידה", היא עונה
ואני כבר מתחיל לדבר
עם אלה שסיימו
שירמזו לי על העבר המעורפל
או על העתיד הלא חשוב
ואולי על ההווה הקושר
את הנפש השרויה בתרדמה
והמוח נקי ממחשבות
כי אני... מי אני בכלל? |
|
|
הכי מלחיץ אותי
זה הרעשים
שהמקרר שלי
מוציא, בארבע
לפנות בוקר אני
שומע אותו מעכל
דברים, אני פוחד
שיום אחד כשאפתח
אותו להוציא חלב
לקפה הוא יבלע
אל תוך הרעש
המוזר שלו.
יוסי עמוס חזה,
שונא קפה,
תדיראן, ירקות
רקובים ורעשים
מוזרים שרק
מלחיצים במקום
לעזור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.