לא הבנו מה שעשינו.
לא ידענו איך למקום הגענו?
שום דבר לא היה ברור.
חשבנו שאנחנו חשובים.
בטחנו במפקדים. היינו צעירים ותמימים.
בטוחים היינו שלא יבצעו שום פעולה בלעדינו.
רצינו כל-כך שיעריכו אותנו.
בסוף הפסיקו להתעניין בנו.
כמו סחורה משומשת.
אמרו לנו: "כבר תיקנו את השרשרת".
היינו החוליה החלשה.
ואמרו לנו: "שלום בטון יבש וענייני"
וכבר לא שאלתי מה קורה איתנו.

31.07.2003