|
לא הבנו מה שעשינו.
לא ידענו איך למקום הגענו?
שום דבר לא היה ברור.
חשבנו שאנחנו חשובים.
בטחנו במפקדים. היינו צעירים ותמימים.
בטוחים היינו שלא יבצעו שום פעולה בלעדינו.
רצינו כל-כך שיעריכו אותנו.
בסוף הפסיקו להתעניין בנו.
כמו סחורה משומשת.
אמרו לנו: "כבר תיקנו את השרשרת".
היינו החוליה החלשה.
ואמרו לנו: "שלום בטון יבש וענייני"
וכבר לא שאלתי מה קורה איתנו.
31.07.2003 |
|
|
אין יחס ראוי
לבוחנת וזה כבר
נרשם לכם בתיק
האישי וזה ילך
אתכם עד לצבא,
ואחר כך לכל
מקום עבודה
שתנסו להתקבל
אליו.
אני אהרוס לכם
את החיים, אתם
תראו. כתם גדול
ובלתי מחיק
ילווה אתכם גם
באוניברסיטה,
ברבנות, בברית
ובבר מצווה.
הבוחנת בוחנת
גבולות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.