דסי די / עצב |
פנייה חיוורות.
היא עומדת מול האור וממתינה.
ממתינה למוות שיבוא
שיבוא לקחת אותה כבר.
הביטו בה! הסתכלו לה בעיניים!
כל-כך חושניות... כל-כך עצובות..
הקסם הניצוץ והצבע כבר נמוגו
והיא כבר לא מרגישה.
היא יודעת שמה שחלמה כבר לא ייתגשם לעולם.
היא כל-כך רצתה אותו!
כל-כך חשקה בו!
בשבילו היא הייתה נותנת את העולם
והוא, אדיש.
עברה לה כבר שנה
והכאב עוד לא עבר
לא יכלה לסבול עוד
התאבדה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|