ארז נמרוד כהן / גלגלים |
את כולנו
עד עפר
דק
שנשטף בגשם.
ציפורים אחרונות יורדות לאילת,
לוקחות איתן
תקווה אחרונה
של קיץ.
בלילות אפשר לשמוע
רחוק יותר
חזק יותר,
קולות מן העבר
מזכירים שעכשיו אחרת
ממה שפעם היה טוב.
גלגלי החיים מסתובבים לאיטם,
דורסים תחתיהם
געגועים ואכזבות.
חריקת הצירים -
שריקת הרוח
לוחשת
הכל ימשיך להשתנות.
גלגלי הגורל ימשיכו לנוע
עד הסוף
למקום שבו כבר לא חשוב
מי הקליק ראשון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|