|
הוא עמד שם והשקיף
על פיסת אדמה זהובה
מוקפת בים כחול
ובחובו גלים בשלל צבעים וגדלים
ממעל השמש זורחת
ולידה פזורים עננים
הוא עמד שם בתוך האי
על גביו אינספור גרגרי חול של חוסר הבנה
מוקפים בים של געגוע
ובחובו גלים של רגשות
מתנפצים על הסלעים האפורים
ממעל השמש ששולחת
קרני אהבה שנשחקה
ולידה פזורים עננים דהויים של אכזבה
בחוף משחקים ילדים קטנים
מתרוצצים אחד סביב השני במעגלים
אחר תשובה הם מחפשים
מעל הים מתעופפים להם שחפים
כשהוא מסיט את המבט - גם הם נעלמים
ובמעין הרמוניה מוזרה
כולם יוצרים ביחד את האי
אי ודאות.
אי שקיים איי שם
בלב האוקינוס, בנפשו של כל אדם.
|
|
|
עזבו אותכם
מהשאלה אם אכפת
לו ממוסר, עזבו
אותכם מהשאלה אם
נגיע לגן עדן
כשנמות, השאלה
האמיתית? האם
אלוהים אומר
"פששיוווו" כל
פעם שאתה משחרר
פלוץ יא חתיכת
דוחה, למה מה,
אתה חושב שהוא
לא שם לב?
אני, מטיף לכם
על אמונה וכבוד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.