עדינה-וי ויינברג / לילה |
רציתי להושיט יד,
לא היית,
הייתי לבד -
עצובה,
נזקקתי לחיוך,למגע
חיבוק ותמיכה -
ולא היית.
בלילה
בצאת שדים מהארון
הופכים בי הסדר
משתוללים, נאבקים,
יוצאים מגדר
הייתי איתך -
לא הייתי לבד
כאילו שנינו ביחד
אך כל אחד
לבד!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|