אלי נביאה / פרופורציה |
זה היה הראש אתמול.
הראי מולי ואני מולו
הכאב נעשה יותר גדול.
ואני כמו גורם זר,
מן ריס שתקוע בעין.
מתסכל לי אולי
לאן הגעתי ומאין?
כואב לי הלב
מדמם מבפנים
מביטה על התקרה
שמסתירה לי עננים.
ואני כמו סימן שאלה
מפותל ומוזר
אבל מתחת חסרה נקודה,
רשת ביטחון או בית מוכר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|