רואים אותי הרבה אנשים
רואים אותי גם בימים הקשים.
הרוב, את הרושם הראשוני קונים
אבל בעצם הם לא מבינים.

אני הולכת, מתרחקת מהעולם,
אני מרגישה שאני עולה אל סולם.
אני ניהיית גבוהה יותר ויותר
והולכת וניסגרת בתוך הגדר.

לעצור אני כבר לא יכולה
ויש דברים שגם לעצמי אני לא מגלה.
יש דברים שבהם קשה להודות
ואז אני מתחילה לכתוב מגילות.

אני מדברת עם המלאך,
ולא אני לא מרגישה מגוחך.
הוא מספר לי את האמת
שבתוך עולם האהבה הלוהט.

לו אני תמיד מאמינה
הוא היחיד שאיתו אני כנה.
הוא גורם לי להבין מי אני
ואז אתה כבר לא ניראה גאוני.

אבל זה לא תמיד עוזר
כי את הראש בתוך החול אתה קובר.
אני כבר כן יודעת מי  אני
אבל בגללך הפכתי ליצור דיכאוני.