עייף וחמוץ אתה קם בבוקר
הולך להתקלח מהלילה שעבר
גשם קר בחוץ וגשם קר בפנים
מים קרים קרים בזרם חלש
הסבון נכנס לעיניים
אתה בינתיים על סף ייאוש
יש שמש בחוץ
אבל גם היא מכוסה בענן אפור...

אתה יוצא עצבני, יודע
היום הזה מראש התחיל ברגל שמאל
נקי אך רופף אתה ניגש אל הדלת
אולי מאחוריה יש משהו שישכיח את הכל
את הידית הקרה אתה תופס
ומושך אותה בשם התקווה
שמתנפצת לפתע
בכאב איום ונורא

זאת הדלת
שבזרת שוב פוגעת
הציפורן נשברת
וחודרת אל תוך הבשר

יש ימים שהמגבים
לא משתלטים על השמשה
שמתמלאת בגשם קר
וקשה לראות קדימה
קשה לראות קדימה
שכמעט לכל יום - יש מחר