|
סולימן הקטן גמגם
ל...למה כ...כול..ם בודד...דים?
תורת שבת על המכתבה
החורף הגיע
הוא אהב את משחק הערפיח מארובות מושלגות
ואבא פעם החזיק לו את היד
ואבא פעם אמר לו לא ללעוס בפה פתוח
א...איפה א...אימא, אבא?
- הלכה. אל תלעס בפה פתוח
"האיש מ...ת...ת...חנת ה...ררר...כבת שלח אות...תי"
"מה ילד?"
"האיש...ש מתחנת...ת הרכבת..."
"אתה לקרון הזה, זוז."
אימא פעם מצאה לו חיפושית
קטנה
סולימן הקטן בכה, כי החיפושית הייתה בודדה
ואז צפירה נשמעה
וגם השמש שיחקה מחבואים מרב בושה. |
|
|
מה זה הקטע הזה
שלכל אחד יש חבר
שנהרג בלבנון או
בשטחים? כל אחד
מתבכיין על זה
וכותב שירי
קינה, יאללה
יאללה יאללה, גם
לי מת חבר -
יותר מזה הוא
נרצח - ואני לא
עושה מזה כזה
עניין.
עמוס מהמוסד
חושב שרבין היה
חבר שלו או הכיר
אותו או שהנושא
הזה מצחיק
מישהו, חושב...
שיחשוב, לפחות
זה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.