למה תמיד שאני צריכה,
אתה לא פה?
למה תמיד כשאני בקושי שורדת,
אתה לא פה?
למה רק כשאני נשברת
אתה מופיע פתאום?
ואז זה כבר מאוחר
ואני שוב חותכת
ושוב שנינו בוכים
ואתה מצטער
וגם אני.
אבל אי אפשר לחזור אחורה
ואת הנעשה אין להשיב
ואולי בפעם הבאה
תלמד סוף סוף להקשיב.
נכתב מזמן, עליך... ומוקדש לך.
אתה כבר תדע... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.