ג'ני פקמן / רגע לפני הסוף |
שיחות אילמים בעיניים,
אחר מילים נשפכות
קצרות ולא מובנות,
תשוקה רגעית וכמעט
כבר נשלחות הידיים,
בניסיון לאחוז
כי לא תוכלנה לבנות.
הערפל כה סמיך
כמעטה חלומות,
עומדים צמודים, ממרחק,
חשים בכל נשימה.
אולי דבר לא היה,
זרים מבין החומות,
גם צעקה תיאלם
בין סורגי הדממה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|