כשהשמש עמדה במרכז השמיים יצאתי לי ל"קפה פולה" לריאיון
עבודה.
הגעתי כ"שירו של אסף אמדורסקי" לפני המועד שנקבע ונתבקשתי
להמתין. בעת "התבשלותי" (אילוץ להמתנה ע"מ להוריד את בטחונו
העצמי של המרואיין) נוספו אלי עוד אי אילו מבקשי עבודה, אחת
מהן היתה חברהשלחברה, שוחחנו מעט עד שקול קרא בשמי ונכנסתי
לריאיון.
הלכתי עד לשולחן הפינתי שם ישב לוזר במסווה ניהולי אשר שאל,
חקר, ביקש פרטים וענה על שאלתי לתנאי השכר בחוצפה הבאה: כל
משמרת משכה כשליש היממה, השכר ע"ב טיפים משותפים(משותפים!!!)
וההתלמדות משכה 5 ימים ללא שכר, נודיע לך מחר אם התקבלת.
כמובן שלא חלפו 3 שעות מאז הסתיים הריאיון וכבר התנגנה לה
בחדרי במנגינה של "סקס והעיר" ונאמר לי מצידו השני של הקו
שהתקבלתי לעבדות והמעבר על התפריט ביום א' בשעה 16:30. ביקשתי
מועד אחר מכיוון שבדיוק באותו יום יש לי סיכום ריאיון בבירתנו
ואני לא אספיק להגיע. לאחר המתנה של פרק הזמן בו נדרש לסטרייט
הממוצע לסיים אקט מיני (ובו זמנית מערכת יחסים) הוצב בפני
אולטימטום: או במועד הנ"ל או בגיוס הבא... חבל שצו 8 לא מזמנים
כך... כמובן שבחביבות אין קץ הודעתי שאשתדל להגיע וכמובן
שבכוונה אינסופית שכחתי להוסיף את הלא.