ניצבת למולך, חדורת דאגות
ראית אותי, לא נותר מה להראות
כל כולי חשופה, מחשבות מעורפלות
תחושות חגות בי, בוערות
מייחלת לעוד מבט חטוף
חומות, בהן אתה עטוף
מגלה לרגע שמץ רגש טרוף
ומיד בשתיקה חלולה אפוף
אם רק תאמר אתן עד גבול הנתינה
אם רק תבקש אהיה מתונה
ושנינו יודעים שלפי פקודה,
אפנה מכאנית גם את הלחי השניה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.