לשבת כובדו החדרים זה מכבר,
השבת עוד מעט בפתח השער...
אילו היה זה ביתי לנקותו,
אילו היה לי בעל לחכות לו.

עוד מעט בשולחן-השבת
נרות יודלקו וברכות יאמרו...
משפחה סביב שולחן-השבת,
בית-אבי מכבד את הדת.

אילו היה זה ביתי שלי,
ביתי שלי ושל בעל איתי...

עם עוגה טריה אפויה בתנור,
ויין נתזים ממתין בקירור.
ובית מרוהט פשוט ונעים,
בית חם עם ריח הבישולים...

ריח עוגת-השבת,
ריח הדג והעוף המבושל
וריח החמין לצהרי המחרת...

אילו רק היה זה ביתי שלי,
ביתי שלי ושל בעל איתי...

וצחוק ממלא אותו
ושמחה קורנים הקירות
ואושר...
ואהבה...

אלוהים,
דבר לא החסרת ממני בחיים,
רק בעל ובית וילדים
ובלעדיהם חיי כה ריקים.

אילו רק היו לי ביתי שלי,
ביתי שלי ובעל איתי...



נכתב בתאריך 23/2/1991 כאמירת געגועים לסבא שלי, שמעון-חיים
אזולאי ז"ל, שהשבת במחיצתו תמיד הייתה חלומית, נעימה ויפה
בפשטות ובחום, ששררו בכל.