New Stage - Go To Main Page

הזהב הלבן
/
שיר לזקן אלמוני

הכובע ראה ימים טובים מאלה,
הזקן מעולם לא גולח...
השיער הלבן משנים, צרות ודעת,
והמצח חרוש בקמטי מחשבה...

הכובע מצחיק בתנוחה מוזרה,
הוא יושב על כיסא במרפאה...
מתיקו השחור הוא מוציא ספר קודש,
קורא בו, עוקב באצבע אחר כל אות וכל תג...

פעם היה צעיר ונאה,
על כך יעידו קמטי-פניו...
ידיו גסות - מסוקסות,
באמונה גדולה בספר אוחזות...

פני הזקן, השקוע בספר,
זוהרים באהבה ואמונה...
הוא נושק בחשאי לספר הקודש,
ומשיבו ביראה לתיקו המרופט...

מבגדיו דולף העוני,
מבעד לבד הישן...
עייף ולאה הזקן כבר בבוקר,
מאורך ואורח חייו...

ומלבושיו מעידים על עוני,
עוני הגוף ועושר הרוח...
שכן הוא פי אלף עשיר ממני,
ועם כל כאבו, עדיין חיוך על שפתיו.



נכתב בתאריך  25/2/1993



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/11/03 17:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הזהב הלבן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה