פשוט, פשוט ואין ברירה, כך אומרים לי כל הזמן, צריך ללכת עם
הזרם ולהמשיך לחיות, לאלוהים יש איזה תוכנית אב שלפיה פועל
היקום, אלוהים הוא אל רחמן וחנון, אלוהים יודע מה הוא עושה,
ואני שואלת אותם שוב ושוב, אם הוא כל כך חכם וחנון ורחום ופועל
בצורה הכי הוגנת שיש, למה לעזאזל הוא הורג בכל יום אלפים, למה
הוא מותיר לערבים לעשות פיגועים, למה הוא מתיר רצח עם למה הוא
מתיר רצח בכלל, למה הוא מתיר לאנשים להתאבד, למה בכלל הם רוצים
להתאבד? מה האנשים האלו עשו שמגיע להם למות בדרך כזו? כי ככה
בא לאלוהים? כי ככה הוא רוצה? כי ככה זה מתאים לתוכנית הגדולה
שלו? בולשיט, פשוט לא איכפת לו, ואנשים עונים לי שוב ושוב את
אותו הקלישאה 'כדי להכין חביתה צריך לשבור כמה ביצים' ואני
שואלת שוב, אז זה אומר שאלוהים רעב ולכן הוא הורג בכל יום כמה
אלפי אנשים כדי להשביע את רעבונו? שיאכל משהו אחר במקום אנשים
חפים מפשע, שיאכל ירקות, זה בריא, לפחות זה מה שאמא שלי אומרת,
בשלב זה אנשים פשוט מתייאשים, יש אלוהים, הוא כל יודע, הוא כל
יכול וככה זה, זה מה שהם אומרים, ועוזבים, ואני נשארת לבדי,
מתאבלת על כל אותם מיליונים ורבבות שמתו למרות שלא הכרתי כמעט
אף אחד מהם, כואבת את כאבם ובוכה על קברם המשותף, אם אני לא
אעשה את זה אף אחד לא יעשה את זה, לפעמים אני רוצה למות רק כדי
לדבר איתו, אם בכלל הוא קיים כמו שכולם טוענים, לשאול אותו
למה? למה הוא עושה את זה? ואז אולי אני אהיה רגועה, אבל אז אני
נזכרת שלא סביר להניח שהוא שם ואז כל המאמץ הזה יהיה לחינם.