אני כבר לא יכול
לסבול,
בצל השאלה לנבול,

זרע רענן, שרק נכנס לאדמה,
את היית מקור הצמיחה.

אבל בדיוק כאשר לצמוח התחלתי
ומהאדמה פרצתי.

כשראיתי לראשונה את אור העולם,
את היית בשבילי השמש, חיממת אותי גם.

רוגע

ואז לאחר כמה ימים,
נגמרו הזמנים הטובים.

הגעת, ואותי קרעת.

עם השורש אותי תלשת,
הוצאת מהאדמה החמה,
מקור המחייה,
התנאים הכי מינימליים להצלחה,
קטעת, את חוט הגדילה.

זרע, שנבט,
גבעול, שצמח,
את, שהרסת.

עכשיו אני מונח אצלך ביד,
תחת השליטה שלך,
גוסס,
מחפש,
את האדמה שממנה נעקרתי,

גוסס - בידך
גוסס - על ידך

והבקשה היחידה שלי,
לאדמה תחזרי אותי,
ובואי שם להיות שוב איתי.

ביחד.