במקום שחור שבו השמש לא תזרח.
אעמוד אעמוד ולא אברח.

אדם עומד מול המראה,
בוחן את תווי עיניו,
הן ריקות,
ריקות מאופי,
ריקות מחן,
ריקות מרגש,
ריקות מניצוץ החיים.

אבל שום דבר לא יפריע לו,
כי הוא חושב שהוא שלם עם עצמו.

אדם שמח הולך ברחוב,
חולם על בית בלי רעפים
ואולי עם כמה כלבים.
אדם שמח חוזר לו לקופסאת הקרטון,
שנימצאת בסימטת המילטון.
אוכל לו פיסת עוף מעובש מהפח ליד הסופר.
וקורא ספר טוב,
ממשיך בחייו בשימחה ואור.
כי כשיש לך תכסף אין לך תאידיולוגית חיים שלך...
אלא תאידיאולוגיה שהחברה מכתיבה לך...
וכשאין לך למה שיתייחסו אליך?