ארבל הכרמלי / אני, את והסיגריה |
שוכבים כרגע במיטה
ורק העשן מפריד בינינו
ובין ראשית כוונתנו;
מי שחזו מלא בעשן-
קשה לו להזדיין.
אני, את והסיגריה
דומעים את מבטי הרגע
ורק העשן חושב
שזה נוגד את הטבע.
אני, את והסיגריה
מוצצים סיגריה מתוקה
כשענן העשן המתעבה
את הנשימה מקצר
וכושר המציצה נפל פלאים
עד לרמה של סוכריות לילדים.
אני, את והסיגריה
נלך מחר אל הרופא
על הספה נפרוש ניר קרפ
ושם נוכל להזדיין...
© 17/11/03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|