|
אני, את והסיגריה
שוכבים כרגע במיטה
ורק העשן מפריד בינינו
ובין ראשית כוונתנו;
מי שחזו מלא בעשן-
קשה לו להזדיין.
אני, את והסיגריה
דומעים את מבטי הרגע
ורק העשן חושב
שזה נוגד את הטבע.
אני, את והסיגריה
מוצצים סיגריה מתוקה
כשענן העשן המתעבה
את הנשימה מקצר
וכושר המציצה נפל פלאים
עד לרמה של סוכריות לילדים.
אני, את והסיגריה
נלך מחר אל הרופא
על הספה נפרוש ניר קרפ
ושם נוכל להזדיין...
© 17/11/03 |
|
|
אח שלי, אני
בסוף אפיל את
המערכת בלי
להתכוון. ככה
בטעות.
אני אחתוך פה
איזה גרון בלי
להתכוון. אופס,
הלכה מפרקת - לא
התכוונתי.
מחר ב-4 בשער
בצפר. הכל מותר
- סכינים, אלות,
נונצ'אקות,
אבנים.
כדאי לך להתחיל
לפרסם סלוגנים
שלי. אחרת תקרה
פה טעות מצערת.
אדון מוקה. (כל
קשר לפיני גרשון
מקרי בהחלט)
תגובת מערכת:
נשק חם גם הולך? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.