מאיה אן / חום האדמה |
מביטה בחלון, ברחוב שנשימתו כבתה
מהגשם שירד זה עתה
המכוניות נוסעות בשיירה מסודרת,
ואני יכולה לשמוע אותן עוברות -
כבורחות מאהבה נכזבת.
אני נוגעת בשמשה השבורה
ומרגישה את קורה,
הקור של החורף שמתחיל בשכחה
ומצמרר את גופי -
כשם שאתה צמררת בקורך.
האם ילטפו עוד המים את הנוף?
האם אוכל לשוב
למצוא מקלט מפני הגשם
בזרועותיך החמות?
כי גם עלה הסתיו מעץ השממה
שנשר זה מכבר,
מחפש מקלט בחום האדמה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|