קמתי בבוקר בלי יד. הלכתי לישון עם וקמתי בלי. מאחר והייתי
אפוף שינה, הבחנתי בכך רק כששפשפתי את שיני, אבל כבר היה
מאוחר. התלבשתי בלא מעט קושי ויצאתי.
בבריכה, דנה המצילה הצביעה על מסלול מספר חמש הפנוי, והיום,
יותר מתמיד, תהיתי האם יש בגופה השברירי כח למשות אותי במקרה
ואטבע. ליתר ביטחון, חיכיתי שאחד המסלולים הצמודים לדופן
יתפנה. הגעתי למשרד בדיוק בתשע, השומר בכניסה היה מופתע. בדרך
כלל אני מקדים, אך השחייה הבוקר ערכה יותר זמן מהרגיל. נכנסתי
לתא שלי, הנחתי את התיק והתיישבתי בכיסא. תופפתי עם העיפרון על
הירך, עשיתי מספר טלפונים, ואז נכנס שרגא בהססנות המתרפסת
הרגילה שלו, וכצבוע שמנוני התיישב על פינת השולחן שלי. הוא שאל
לשלומי ובאגביות חלקלקה סיפר לי על פרוייקט חדש שאני חייב
להשקיע בו עמו, וכמובן ציין שפנה אלי ראשון. "הזדמנות כזו צריך
לאחוז בשתי..." הוא עצר את עצמו מלהשלים את המשפט, כי ברקע
נשמע קול פסיעות גרירת הרגליים של נוימן האחראי. "אני רואה
שאתה עסוק", אמר שרגא וחמק החוצה. דימיתי שהוא משאיר אחריו
שובל שמנוני.
בצהריים אכלתי לבד בתא שלי. רציתי להימנע ממבטי אמפתיה, במיוחד
של תקווה, שפעם יצאתי איתה לפגישה מאוד לא מוצלחת. אחרי
הצהריים קרא לי שרגא לבוא "לשים יד" ולעזור להכניס ארונית חדשה
למשרד של פוקס. לא ידעתי אם הוא מנסה ללגלג עלי, אבל כדי לא
לתת לו את הסיפוק, קמתי לעזור. פוקס עיכב אותי והראה לי תמונות
של הנכדים. ידעתי שהוא רוצה שאציע לו להכין לו מסגרות, אבל
משום מה לא היה לי חשק ורק אמרתי לו שהם מקסימים, הנכדים.
נרגן-משהו, הוא ביקש ממני את דוחות הרבעון כמה שיותר מהר.
בערב פגשתי את חגית לסרט ולמסעדה. "אין לך יד", אמרה כשפסענו
ברחוב אחרי הארוחה. היא הבחינה כי בדרך כלל בפוסעינו ברחוב אני
מניח יד על מותניה העבים, והפעם החזקתי את הדוגי-באג מהמסעדה
ביד. "קמתי בלי", אמרתי, שמתי את השקית בין שיניי והנחתי יד על
מותניה. היא צחקה. "זה לא מצחיק", אמרתי. השקית נשמטה מפי
ושיירי אגרול התגלגלו על המדרכה. "זה כן", אמרה חגית, "אנחנו
ברחוב טרומפלדור". חגית הזאת, היא אולי לא חתיכה, אבל יש לה
חוש לדקויות. צחקתי.
ליוויתי את חגית עד לפתח דירתה והתנצלתי שוב על האגרול. היא
אמרה שלא קרה כלום ושהיא גם ככה "מפוצצת". נשקתי אותה והלכתי
הביתה. השעה הייתה אחרי חצות, רציתי כבר להיות בבית, להתקין
עצמי לשינה ולהיכנס למיטה. ידעתי שזה ייקח מעט יותר זמן
מהרגיל.