|
לופת בזרועותיו
את חבית הדבש
דרקון של אש
מתרומם מתרדמתו
בהגיע הצער
בזמנים של הפסקת החיות
באיבוד השליטה
כורך ומקיף
ראש לזנב
עומד וזורק
נהימות אש
ולא הופך פניו
משלח וחוזר
עד משתחרר
מיניקת הדבש
מלפיתת המתוק
עד ייתמו ויחלפו
ימי הריק
והפחד יעבור
וצלליו יהפכו לאור
והתנודה תתעצם
בין קצה לניגוד
והמרחק מן האדמה
ילך ויגדל |
|
|
"ראיתי אותה
עולה מול קהל/
ידעתי שזה בכלל/
לא קל/ ראיתי
אותה, איך היא
פקששה!"
"עזוב בוא נלך
לבמה חדשה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.