|
הוא היה בן אנוש
והוא מכיר זאת
הוא מעודד אותי
לשבת מול ההר
לעמוד מול הסנה הבוער
מתוך מסווה הקוצים סביב
ולהתבונן
והעץ כמוני
בוער ואיננו אוכל
והלילה שוב מגיע
ומתכסה בצער המדבר
ובראשי מהדהד
הקול
סור נעליך
מהמקום שרגליך בוערות
ואני חושב
על גופי
הנשרף |
|
|
קוטאותי הוא סתם
טמבל!
וטוב שהוא כבר
לא בקבוצה שלי!
פיני גרשון,
מנפץ מיתוסים
בעזרת ידע רב,
וקסם אישי, עוד
יותר רב! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.