ארבל הכרמלי / חיוך מאולץ |
הייתה זו אמירה מאד מנומסת, אגב,
אך אהבתך לא המריאה לשחקים
ואני שחררתיך מחיבוקי, שתיהני מאחרים.
נפרדנו וחיוך נסוך על פניי -
שיהיה לך ממני זיכרון מאושר,
שלא תראיני בוכה בחשאי,
שתוכלי ללכת לדרכך ב"סטייל"
ואפילו אם אתרסק...
לפנייך תמיד אמשיך לחייך.
נשקיני פעם למען הימים הטובים,
נשקיני שוב לפני שנפרדים.
אני מבין
שעל תחושותייך אינך יכולה להיות אחראית
ואפילו אין צורך לחקור למה והכיצד -
רק תני לי את הצ'אנס
לצאת מחייך בחן -
כך ראוי שתמיד ניזכר.
28/09/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|