זה היה יום בהיר וקט כאשר רוח צפונית קלה נשבה על גבי.
התהלכתי ברחוב כשלפתע הבחנתי בזוית העין השמאלית בשקית שוקו על
הרצפה. אמרתי לעצמי "למה לזרוק שקית שוקו כל עוד היא חצי
מלאה?"
אני יודע שזה לא קל להבחין בשקית שוקו אבל בילדותי הייתי משחק
עם שקיות שוקו לשם ההנאה, הייתי מלביש אותן ומרקיד אותן לצלילי
שיריו של אביב גפן. בכל מקרה, דבר זה גרם ליכולות בלתי רגילות
בעניין הבחנה בשקיות שוקו. לאחר התלבטויות רבות החלטתי לגשת אל
השקית.
בדרכי הארוכה והמתישה אל השקית חלפתי מעל אבן עגולה כקיפוד
וענף עץ ארוך כתולעת, ולמרות הקשיים הבלתי צפויים הגעתי אל
השקית. ניגבתי זיעה קלה וצחה ממצחי הרטוב בעודי מנהל עם עצמי
פולמוס ומעלה בראשי כל מיני חששות ודאגות לגבי מעללותיה של
שקית השוקו, והאם באפשרותי לגעת בה...
חשבתי לעצמי: " אולי כלב מת שנדרס ברחובות העמוסים הטיל את
מימיו על שקית השוקו?"
"אולי חיפושית זבל קטנה החליטה להשתכן בשקית השוקו ולהשתמש בה
כמגורים לה ולשאר החיפושיות הקטנות?"
" אולי השקית הושמטה על ידי קבצן רחוב שמצא 2 ש"ח והחליט
להשתמש בהם לקניית שקית שוקו אך לא הספיק לגמור לשתות מן השקית
בגלל ששניות ספורות לפני כן נדרס על ידי נהג שיכור שסטה
מהמסלול?"
לאחר מחשבות רבות הגעתי למסקנה שבאותה עת  שאני אגע בשקית
השוקו חיי לא יהיו כבר אותו דבר...  זה היה רק אני והשוקו.
העולם קפא. אמרתי לעצמי "מחר אולי השוקו כבר לא יהיה שם ואם לא
עכשיו אז מתי?" טוב. לקחתי נשימה ארוכה מהאויר הצלול והלח ...
ידי היו מיוזעות ושיני רעדו, לא מהקור אלא מהפחד... עצמתי את
עיניי והושטתי את ידי השמאלית שהיתה היד הקרובה אל השקית...
כשהושטתי את ידי כל חיי עברו כנגד עיני...
מהתקופה בה הייתי נוהג לשרוף את הבובות ברבי של אחי הגדול, ועד
עכשיו שאני עדיין נוהג לשרוף לאחי הגדול את בובות הברבי
הדפוקות שלו... אמרתי לעצמי בלב " אני צריך למצוא תחביבים
חדשים".
לא היה קל להודות בזה אבל החיים שלי היו על הפנים, ויוכלתי
לעשות משהו הרבה יותר מעניין מאשר להתעסק עם בובות ברבי ושקיות
שוקו...
אני המשכתי במשימה... כח רצון גדול היה תלוי בדבר...
שניות ספורות לפני שידי נגעה בשקית הרגשתי בכח עצום מגיח
מלפני...
במצב כזה אין באפשרותך לעשות כלום אתה חסר ישע זה אתה והכח...
העולם קפא... אפילו שקית השוקו... באותו זמן עניין השוקו כבר
היה משני... לא היה לי סיכוי ... הגורל היה בלתי נמנע, ראיתי
שוב את חיי כנגד עיני, לא שזה עניין אותי כבר... נהג אופניים
שיכור הגיח מולי במהירות... לא היה מה לעשות - זה לא היה נתון
בידי... לאט-לאט יכולתי לראות את האור הלבן מתקרב... בסוף
מצאתי את עצמי על הרצפה ליד שקית השוקו, רק שהפעם השקית כבר לא
היתה שם. ידעתי שכאן נגמר סיפור חיי וטוב שהוא נגמר.

אז מעכשיו אם תיתקלו בשקית שוקו על הרצפה חשבו פעמיים לפני
שאתם מרימים אותה - התוצאות יכולות להיות קטלניות.
ותזכרו ששקית שוקו יכולה להרוג גם אתכם!

נכתב על ידי קורבן שוקו קרלו. יהיה זכרו ברוך.