|
הייתי פעם ילדה קטנה.
אני זוכרת, נראה לי הייתי בסביבות כיתה א'.
חשבתי על זה ואמרתי לי זה לא יקרה.
אז בזמנו (לפני 11 שנה בערך) זה לא היה נפוץ. היה מקרה פה מקרה
שם. אני זוכרת היה איזה ילד אחד שזה קרה אצלו. וחשבתי עליו.
אבל ידעתי שאצלנו זה לא יקרה. אנחנו נורמלים.
(הוא היה קצת מוזר. לא היו לא חברים. הוא היה דיסלקט וירדו
עליו)
אחר כך גדלתי ושמעתי אולי על עוד מקרים.
בסביבות כיתה ד,ה זה קרה לחברה (לא הכי קרובה ולא הכי רחוקה)
שלי.
השמועות התחילו לעבור ובנוסף היא גם עברה לדירה קטנה יותר.
אבל אני עוד הייתי אופטמית , כי עדיין היינו נורמלים, עדיין
הכל היה עוד בסדר וגם שום סימנים לא היו. אפילו הם עדיין לא
ידעו!
הייתי אז ילדה קטנה תמימה. וגם לא היה לי במה לחשוד. הכל היה
כרגיל.
אבל הזמן חלף ובסביבות כיתה ו' זה קרה.
בהתחלה הם נעלמו פתאום מדי ערב ולא אמרו לאן.
זה לא שלא שאלנו...
פשוט איכשהו הם תמיד הצליחו להתחמק מתשובה.
אבל יום אחד בלי שום אזהרה מוקדמת כששאלתי אותם לאן אז היא
אמרה:
"אני ואבא לא מסתדרים אנחנו הולכים לייעוץ"
חחח הייתי אז ילדה קטנה ותמימה
" לנו זה לא יקרה"... מצחיק |
|
|
אני מקסימום
מחובר לקולט'ור
הישראלי. בכלל,
אני חושב שעשינו
בארה האחרון ממש
אפגרייד מבחינת
הסושיאל
אביליטיס שלנו,
הפכנו להיות
הרבה יותר
יוניטד בתור
קולקטיב אומתי,
וזה משפיע
דיירקטלי גם על
הריטינג סקילס
שלנו, לדוגמא.
-מראה מודאגת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.