ענבר ארליך / לילה לבן |
רכות של ילד.
מונחת על הכר רגל,
שהשמיכה נשמטה ממנה
וכף יד קטנה
קפוצה, אוחזת בחלום
מקפלת בתוכה את
העובר, שהיה פעם שלי ועכשיו
ניפרד ממני
ומחייך בתוך שנתו
אל ניבכי נפשי
העורגת אליו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|