טיילתי לי בערבות אפריקה... ראיתי אריות דובים ולא יער...
בעודי משתגל עם צמד כושיות מקומיות קיבלתי שיחה בהולה לנייד
שלי...
היה זה חברי אשר נשלח לטלפן אלי ע"י הבוס שלנו...
אני וחברי יהוכודבנצר גדלנו יחד, עוד בימי ילדות אני זוכר אותו
באומרו לי: הבה ונלכה להשתעשע במזרקות השכנים...
לא משנה... יהוכודבנצר אמר לי שאני נדרש לקפץ לאלסקה לשם ייצוג
חברתנו ...
אמרתי לו: "זין, אני לא הולך"... אך יהוכודבנצר שם ידו בתחתוני
והחל ממשש את איברי...
לא הייתה לי בררה אלא ללכת ...
לקחתי את החללית הקרובה לא לפני שטחנתי את ממבה וגונגולה...
כאשר נחתי באלסקה, ארץ שכוחת אל, חיים ונשים למשגל...
במהרה חיפשתי את החור הקרוב והנה עמדה שם... דובת קוטב
צפונית... צעדנו למאורתה והתחלנו "לפרוק מתחים"...
בעודי עוזב את מיטתה בחשכת הלילה הרגשתי זוג עיניים נועצות בי
את מבטם כסכין הנעוצה בתוך גבי...
המשכתי לצעוד לעבר המוטל הקרוב כשפתאום הרגשתי טפיחה קלה על
הלחי הימנית שלעכוזי הענוג...
הסתובבתי בבהלה לבדוק את פשר העניין ועיניי לא חזו בשום דבר
מוזר...
"הייתכן ועיניי הוזות?" שאלתי את עצמי...
כשפתאום הרגשתי את בייצותי נמעכות כתפוחי אדמה המתמעכים ע"י אם
אוהבת המכינה לבנה ארוחת צוהריים.
נגלה לפני יצור נמוך קומה, שחור בעל פה משונן...
ישר זיהיתי את אויבי משכבר הימים...
זהו היה ה "פינגווין האימתני"... תה נה נה... בן בליעל מזדיין
צעקתי לו...
אך לא יצא הגה... מילה... צפצוף קולני נשמע מבעד למילים...
התחלתי לרוץ בזעקת אמת...
כל סיוטי עמדו להתגשם...
כיוון ש"פינגווין האימתני"... תה נה נה...רדף אחרי...
שלפתי את האקדח-מצית שלי ... בתקווה שדבר זה יעקב אותו לשניה
או שתיים... דבר שייקנה לי פתח מילוט...
אצתי רצתי ופתאום צץ מסלע סמוך סכין רחבה ...
ישר זיהיתי את סכין זו...זוהי היא סכין האנטי פינגווין שלי...
אשר איבדתיה בעת משגלי עם הדובה הצפון אנתרקטית...
ואז זה היכה בי כשמש המסנוורת עייני עיוור אשר נגלה אליו עולמו
רק בגיל 56...!
כל זמן זה בעצם הסתובבתי במעגלים...
זהו היה הדבר אשר שבר אותי... לא יכולתי לעמוד בנטל זה...
ופשוט התחלתי לרוץ מהר ככל הניתן...
עד שלבסוף כוחותיי אזלו ממקורותיהן...ונפלתי ארצה...
התעוררתי בביתי... ליד אישתי הקוזינה... שלא ידע כל זמן זה
שנעדרתי מהבית... אך האם באמת נעדרתי מביתי...
האם כל סיפור זה רק תפס מקום בתת מודע שלי...
סיפור זה העלה בראשי מחשבות על הקיום...
...למה אני פה???.
...למה אתה פה?
לשם מה אנו נוכחים פה??? האם זהו רק תעתוע חיזיון של ילד המהתל
בנו כחילי צעצוע???!!...
כמובן... שהתעוררתי , וגיליתי...
שהסמים הם לא דבר נעים חברים... לא נעים בכלל...!
לכן... ילדים זקנים נערים וטף... אל תעזו לגעת בסמים ואף לא
ב"קלים" שבהם.....כי אז תמצאו את עצמכם בעימות חזיתי עם
..."פינגווין האימתני"... תה נה נה...
וזה...לא נעים... לא נעים... בכלל...
ה......................................שוף... שוף ... שוף...
סוף... סוף... סוף! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.