מור שר / את ואני |
גופות מספר עשרים וחמש ושלושים וארבע,
אני הלכתי לרגע לחלון להביט בנוף
ועל כן נפרדנו
כך לא ידעו שהיינו יחד עד הרגע האחרון,
לא יידעו שהתפייסנו
ובעצם מה זה כבר משנה,
ואולי כן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|