יש אחת בהרצליה, קוראים אותה אירית והיא מנשקת כמו שרק אפשר
לחלום על נשיקה. כשהיא עוצמת את שתי עיניה בבת אחת ומצמידה את
שפתיה הבשרניות והלחות בתאווה אין קץ, ומרקידה אותן אט אט אל
עבר ציפה של גל חום עמוק האופף את גופך, הצמרמורת שעוברת
מהגפיים התחתונות עולה כמחרשה במעלה הגו עד כי נדמה לך שנשמתך
פוקעת והטעם העשיר של פיה ממלא את ליבך לא פחות מאשר את פיך
בעונג עילאי.

כן, אירית מהרצליה היא הבחורה שמנשקת הכי טוב שיצא לי להכיר.
הכי טוב בכמה רמות מעל כולן, יותר טוב משירה, הבלונדינית
הכוסית מרעננה והרבה יותר טוב מקארין החצי תימניה משכונת יד
אליהו. אם הייתה לנו באזור תחרות הנשיקה הטובה ביותר, הייתי
נותן לה 12 נקודות מ-10 ומבקש סיבוב נוסף בשביל לבדוק שאולי לא
טעיתי והייתי צריך לתת לה גם יותר. דורי אומר שהוא עוד לא פגש
בחורה שהנשיקה שלה הייתה כזו טובה שהוא לא חשב איך הוא עובר
משם הלאה ומתחיל לשלוח ידיים לכל הכיוונים. צביקה הנהן עם הראש
ואמר אח"כ שהוא מסכים עם דורי ולא בגלל שהוא תמיד מסכים איתו,
אלא בגלל שזה נכון שנשיקה לא עושה לו כלום. אני רק לא זכרתי
מתי לצביקה הייתה חברה ואם הקטע שהוא מספר לכולם שהיה לו בקיץ
שעבר עם בת-דודה שלו בכלל נחשב, כי הם התנשקו רק על הלחי.
ואז התחלנו לריב בקול רם.

דורי, דורי יגיד מה שבא לו להגיד באותו רגע, במיוחד אם זה
בשביל להתווכח איתי. מאז שהוא גילה עם החברה המחוצ`קנת שלו,
לימור, את המייק-אפ סקס הוא מתווכח עם כולם בשביל לנסות לריב.
לא עזרו כל ההסברים שלא יעזרו לו כל המריבות בעולם עם אנשים
אחרים, את הסקס עם החברה שלו זה לא ישפר ואיתנו החברים, למרבה
המזל, יחסי מין כבר לא יהיו לו.
וצביקה, צביקה חושב כמו ספקולנט בבורסה. איך שהוא מריח ויכוח
או חילוקי דעות הוא מיד תופס את העמדה שנראה לו שתנצח בסוף, רק
בשביל להגיד שהוא חשב ככה מההתחלה, אפילו אם הוא מחליף עמדות
על ימין ועל שמאל כל זמן הויכוח.
רק גיא המשיך לחייך את החיוך הציני הקטן שלו וחיכה שנפסיק
להתווכח ולריב כמו ילדים קטנים כמו  שבחיים לא נודה שאהבנו
לעשות. אולי כי הרגשנו כולנו הרגשנו כמו ילדים סוררים תחת
חסותו של גיא, שגם השיער העומד שלא לא גרע ולו במעט מאישיותו
הסמכותית, לפחות בכל מה שקשור בינו לבינה.

דורי ואני חברים טובים כבר חמש שנים. הוא אח של שרית, מישהי
מכפר סבא שיצאתי איתה כמה חודשים ונפרדתי ממנה כי היא הייתה
סתמית ואפילו דורי מודה שהיא לא מציאה גדולה. איכשהו, אני והוא
התידדנו בזמן שרית ואני היינו חברים ויום אחד שמתי לב שאני
מגיע אליהם הבייתה רק בתירוץ של לפגוש את שרית, כשלמעשה הייתי
יושב בחדר עם דורי, שומעים דיסקים והולכים לשחק כדורסל במגרש
ליד הבית יחד. אגב, שרית התחתנה לפני חצי שנה ואני הייתי
בחתונה, כי דורי הזמין אותי בתור חבר טוב שלו. כשראיתי את החתן
בפעם הראשונה, נורא התחשק לי להגיד לעצמי "מגיע לה אחד כזה
שנראה ככה", אבל הוא היה נראה כל כך תמים ומסכן כאילו הוא לא
מבין מה הוא עושה שם, שכמעט הצעתי לו לברוח משם איתי במכונית.

`נרגעתם?`, גיא שאל רטורית בקול שקט וזה הספיק בכדי שכולנו
נפנה אליו את המבטים ובבת אחת נשתתק. עברו להן כמה שניות
שהחיוך של גיא רק הלך והתרחב, מרוצה מתשומת הלב שהופנתה אליו
ונהנה ממנה. הוא לקח לגימה אחרונה מבקבוק הגינס שלו, גירגר
קלות ובלע את טיפות הבירה המרירה. `אסי צודק`, אמר בהחלטיות.
עשיתי `יששש!` קטן בפנים ולא נתתי לדורי או צביקה שניה אחת
בכדי לגונן על עמדתם ושוב נשמענו כמו ילדות קטנות וצווחניות
לרגע קצר עד שגיא הנחית במכה את בקבוק הבירה חזרה על השולחן.

גיא וצביקה היו חברים עוד מבית ספר יסודי. אף פעם לא הצלחתי
להבין איך שני טיפוסים כאלה שונים יכולים להיות חברים טובים
במשך כל כך הרבה זמן. צביקה תמיד היה הבחור השמנמן והביישן,
אחד כזה שבטח אף אחד לא היה מתייחס אליו אילמלא היה חבר טוב של
גיא. גיא לעומת זאת היה  דון ז`ואן במלוא מובן המילה. הוא
התחיל לצאת עם מישהי רצינית כשהיה עוד בכיתה ט`. החברה שלו אז
הייתה חיילת בחיל הים, מישהי ששירתה יחד עם אחותו הגדולה. הוא
יצא איתה חצי שנה ואז, לפי הסיפורים זרק אותה כי הוא מיצה את
הקשר. בכיתה י` סיפרו עליו שהוא יוצא במקביל עם שתי בנות מי"ב
שאפילו הבנים בשיכבה שלהן לא חשבו שיש להם סיכוי איתן. אבל
הסיפור שבעקבותיו יצא שמו של גיא למרחקים הוא הסיפור מלפני
שלוש שנים עם שתי תאומות-דוגמניות בנות 17 שפגש במסיבה בכפר
שמריהו ולקח בתום הערב אליו הבייתה. היום אנחנו כבר יודעים
שתאומות הן לא היו, אחת הייתה בת 25 והשניה אפילו מבוגרת ממנה
והם לא הלכו אליו הבייתה, הוא רק הקפיץ אותן למסיבה אחרת
בתל-אביב ולא ראה אותן מאז. ובכל זאת גיא הוא הסמכות האחרונה
כשצריך לפסוק בענייני נשים.

`חלאס! מה יש לכם היום?` התעצבן גיא, `נהייתם לי חבורה של
ילדים מפגרים?`. השתתקנו שוב ורק אני הייתי חייב לנצל את השקט
שהשתרר ולהוסיף `אמרתי לכם!` בתוכחה, דבר שהוביל למבט מאיים
מצידו של גיא. `שתוק`, אמר לי `ותקשיבו טוב כולכם`. גיא פצח
בנאום קצר על מהי המשמעות האמיתי של הנשיקה והסביר ש`בחורה שלא
יודעת לנשק, עדיף בכלל שלא להמשיך איתה הלאה לשום דבר אחר כי
חבל על הזמן ובכלל להתנשק טוב זו מיומנות שלא להרבה יש אותה
ואם יש כבר מישהי אחת כזו שמצאתם והיא מנשקת כמו שצריך, אל
תתנו לה לברוח לכם, כי יש סיכוי טוב מאוד שכל הדרך הלאה אתם
פשוט תודו על היום שנולדתם עם שטרונגול ולא עם חור`. ואז הסתכל
על צביקה ואמר לו `ממתי אתה נהיית מבין גדול בדברים האלה?`
ומיד פנה לדורי `ואתה רק חרמן לא קטן, תלמד להינות מלהיות עם
מישהי ולא רק לזיין אותה. כשאתה מתחיל ארוחה עם יין טוב או
בירה טובה...`, הוסיף והרים את הבקבוק הריק שהיה לידו וניער
אותו קלות באויר `...אל תרוץ ישר למנה האחרונה`.

לגיא יצא מוניטין של של זיין וחרמן. מוניטין שהוא בחיים לא
יעיז להכחיש ומנגד גם מעולם לא הודה בנכונותם של הסיפורים,
במיוחד אחרי שכמה מהם התגלו כמעשיות חסרות שחר ותו לא. קחו
למשל את הסיפור על גיא בגן טרום חובה. כולם יודעים שגיא התחיל
עם עוזרת הגננת כבר אז ונהג לשלוח ידיים אל עבר ישבנה בזמן
שהייתה עוברת בין כולם ומחלקת את האוכל, אבל אף אחד לא זוכר מי
זה שסיפר לו את הסיפור ומנין הוא יודע שכך היה. ככה גם הכרנו
אותו ואת צביקה. ישבנו דורי ואני יום אחד בפאב השופטים בתל
אביב, יחד עם שרית שהיא ידידה טובה של דורי. גיא ישב שולחן
מאחורינו, יחד עם צביקה והוא כמובן לא היה מסוגל להתאפק כשראה
בחורה מושכת מולו ולכן לא הפסיק לשלוח מבטים עם משמעות ברורה
לשרית. שרית מיד הפנתה את תשומת ליבנו לבחור עם השיער שעמד
בצורה מצחיקה ולא הפסיק לעשות לה עיניים. דורי ישר שאל אותה אם
הוא מוצא חן בעיניה, כי אם כן, הוא יכול לדבר עם הבחור וקיווה
בפנים שהיא תגיד שלא, כי הוא היה תמיד דלוק עליה. אבל לא היה
בזה שום צורך כי גיא ניגש עצמאית לשרית ונתן את משפט הפתיחה
המפורסם שלו: `את יודעת שיש לך עיניים מדהימות` תוך כדי שהוא
מביט לתוך האישונים ומרביץ את החיוך הממיס שלו.
גיא ושרית יצאו חודשיים ובזמן הזה יצא לנו הרבה פעמים להיפגש
יחד. גם אחרי שהם ניפרדו המשכנו להיפגש ארבעתנו בפאב השופטים
בערבים של אמצע השבוע ולדבר על הנושא שהיה משותף לכולנו -
נשים.

`עכשיו תהיו בשקט כולם, אני רוצה לשמוע את אסי מספר על האירית
הזו מהרצליה ועל איך שהיא מנשקת`, אמר גיא ומיד שלושה זוגות
עיניים סקרניות הופנו אליי.
`אתם בטח זוכרים שאמרתי שאני לא מתנשק עם אף אחת בדייט הראשון,
אבל כשיצאנו שבוע שעבר היה לנו ערב מקסים וכשהחזרתי אותה הביתה
ישבנו ודיברנו באוטו עוד שעה ואני כל הזמן הסתכלתי לה...`
`על החזה`, דורי אמר בקול.
`על השפתיים`, תיקנתי, `הסתכלתי לה על השפתיים`. ובאותו רגע
ראיתי בראש את רק את השפתיים שלה שענו על כל קריטריון בהגדרה
שלי לשפתיים מושלמות. `ופתאום מצאנו את עצמנו מתנשקים שם בלי
להפסיק`, סיימתי את מה שהיה לי להגיד.
`וואו`, התפעל גיא, `אני ממש מקנא בך. שתדע שאני פשוט מקנא
בך`. ואני נורא הוחמאתי באותו רגע מהמשפט.
`אז רגע, מה קורה איתכם עכשיו?`, שאל צביקה.
`יצאתם שוב?`, חקר דורי גם.
`יום אחרי נפגשנו שוב לפגישה קצרה, כי היא הייתה צריכה ללמוד`,
אמרתי.
`יום אחרי יום כבר בהתחלה`, גיחך דורי בציניות.
`שלשום היא התקשרה להגיד לי שהיא לא רוצה שניפגש יותר`, אמרתי
את המשפט הזה בקול פעם ראשונה מאז, בתקווה שאולי אם הוא ייצא
מהפה שלי, אני כבר אצליח להשלים עם זה.
`מה קרה?`, שאל גיא.
`היא אמרה שהיא רוצה לנסות להמשיך את הקשר שהיה לה עם החבר
האחרון שלה`, ניסיתי לתמצת את דבריה מהשיחה, `אבל נראה לי שזה
רק תירוץ`.
`בת זונה`, סינן דורי, `איזה זונה!`.
`סתם עוד מטומטמת`, הוסיף צביקה, `אל תתרגש מאחת זבל כזו`.
`איזה זונה בת זונה, אני לא מאמין`, המשיך דורי בלקסיקון היחיד
שהכיר כשהיה ממש עצבני על מישהי.
צביקה שקלט לאן נושבות הרוחות אצל דורי התחיל להגיד `בטח, היא
סתם שרמ...`.
`אמרנו שאת המילה הזו אנחנו לא אומרים על בחורות, נכון?`,
התערב גיא ונזף בצביקה.
`זונה היא פשוט זונה`, תיקן צביקה וגיא חזר לחייך.
`יאללה מי שם בכלל על הבחורות הדפוקות האלו? בטח החבר הקודם
שלה מתייחס אליה כמו לזבל והיא רצה אליו חזרה כמו סמרטוט. היא
רק עשתה לך טובה`, גיא סיכם.

ואז נהיה פתאום שקט של כמה שניות ארוכות ובדיוק כשכולנו הרגשנו
שפרקנו את מה שהיה לנו על הלב וישבנו שעונים לאחור על הכיסאות
עם ארשת ניצחון מרוחה לנו על הפנים, שאל אותי גיא:
`תגיד, יש לך עדיין את הטלפון של האירית הזו?`