אני מסתובבת בחוץ עם עיניין על הראש. מרוכזת רק בדבר אחד...
ואפילו לא יודעת על מה. ושבת על מה שאמרו עליי... ומה כולם
חושבים שאני. אני לא יכולה ללכת לאף מקום בלי שיסתכלו במבט
שאומר: "היא הולכת לעשות שטיות, זה בטוח".
אנשים!! די לשפוט די להתערב לי בחיים... כולם חושבים עליי
דברים מגעילים וכל הרכילות מתפשטת לה. אני לא יכולה לחיות את
חיי בלי שכל העולם ידע על זה. רק התנשקתי איתו והוא חיבק אותי
ולמחרת כולם אומרים ששכבנו.
הוא סיפר לכולם ששכבנו והיה מגעיל אליי...

מה אני עושה עכשיו? איך אני מתמודדת עם העיניים והמבטים
שנועצים? אני כבר בעצמי מתחילה להאמין ומרגישה מלוכלכת בעצמי.
ככה זה היה לפני שנה, בגיל 15, אבל עכשיו קיבלתי שכל.
הבנתי שמילים באות והולכות והכי חשוב זה הרגש.
כפי שאני עושה עכשיו, אני מסתובבת חופשי, עושה מה שבא לי בלי
לחשבן.

המבטים רק מצחיקים אותי עכשיו. והשקרים כבר לא מפרעים. העיניים
גורמות לליגלוג.
עכשיו אני מבינה מה בעצם קורה פה, מנסים לשלוט בחיים שלי! זה
לא מה שיקרה יותר... כי אני אחליט מה לעשות בחיים שלי. ואני
אהיה מאושרת רק אם אני אעשה את מה שאני רוצה.

עכשיו הבנתי לאן אני באמת הולכת... הולכת להוכיח להם שאני,
אורטל, דפקתי הופעה, יצאתי אליהם... ראיתי אותם ואמרתי להם:
"אתם יודעים מה שמעתי? אני הזדיינתי עם מישהו... חחח", צחקתי
להם בפנים והלכתי.

נ.ב.
חבר'ה, תעשו מה שבא לכם ודבר שאותו אתם רוצים. משהו שתהיו
שלמים איתו באמת... רק ככה תהיו מאושרים. תקשיבו ללב ולא
תטעו.

חחח, מניסיון... הבושה לא תראה עוד בפניי שיגידו מה שהם
רוצים.