האושר הוא רק וירוס חלופי של הדיכאון
חיילי קטיפה בו יורים חץ הרדמה
שרירי הפה מבצעים תנועה אי רצונית של חיוך
בכיבוש קטלני לעיתים אף יוצא גיחוך

ציפורי האהבה מסרבות להרדים מיתרי קולן
המלחמה קשה הדיכאון אינו מוותר על מושבו
האושר אינו רוצה להעלם העצב מנצח נח במקומו
דמעות רכות מברזל שוברות את דממת הלילה
הרוח הקרה מחזירה רגש שנאה הפעם לתמיד נשאר
ותחת השמיכה חיילי המרירות עומדים על המשמר

תשאר רק הלילה שמור עליי מהגשם הסוחף
אל תניח לי להשטף בגלי הייסורים שאני לא איתך
כעיוורת ממששת פנייך רצון לתשוקה מגופי נוטף
פרפר שחור אותך ממני לקח
התפללתי שתשוב גופי בסופה אלייך צרח
שלא חזרת על הסלעים נפלתי גופי ביניהם נדם
לבי הכבוש רק עלייך חלם

שערותיי האפירו כיסו את הסלעים
גופי הצנום חלה מטיפות המים הקפואים
אתה על כנפי הפרפר השחור עוד מחפש אותי
שערך נשאר זהוב וגופך חסון ושרירי
נשארתי באותו הנחל שהטביע את שמחתך
עד יומי האחרון שם קידשתי את זכרך