עוד חתך שישאיר
צלקת,
עוד דמעה של
כאב.

טיפה של דם
נופלת
משיברון לב
חדש.

צעקות של כאב
נשמעות ברחובות, אינה
מוכנה להמשיך ולחיות.

הריב האחרון פגע בה כל כך היא רצה הביתה, לחתוך עוד קו.
היא בכתה לה לבד, כשאף אחד לא ענה, היא נשארה לבד בעולם הרחב.
כשהחזירו לה צילצול אמרו שזו שטות וזה לא יעזור, היא ידעה, אך
כבר היה מאוחר. כשהוא התקשר להתנצל, היא כרגיל אמרה שהיא
אוהבת, אך בליבה היא הייתה כל כך מבולבלת.
למה לה קשר שאין בו אמון ביטחון ושמחה, למה לה קשר שפוגע,
כואב, עם קאה ששובר את ליבה?
היא מבולבלת, לא יודעת האם באמת אוהבת, יש לה אפשרות למצוא קשר
יותר בריא ופחות מאכזב. קשר שגם הוא יאהב והיא לא תיהיה בובה
של אף אחד. גם לה תיהיה דעה והיא לא צעצוע מין של איזו חיה.
היא באמת לא יודעת, האם היא אוהבת, חמה שהחיה לא תפתור את
הבעיה, למה זה תלוי דווקא בה?
היא רוצה לברוח ולשכוח, אך אינה בטוחה. היא רוצה להיות שוב היא
לבד, היא הדיכאון והסכין ביד.
אנשים פשוט לא מבינים אותה, מתי היא תוכל לחיות בשימחה?
היא לא יודעת, אך בינתיים היא נשארת עם החיה כי היא לא מוצאת
עוד מקום לבריחה מעצמה.