|
נשקעות בחול בקווי מתאר גסים חרטות
עקרבים. מלח סדוק ודק מחפה
על ארעיות הצורה. ללא משקל צונחת
טיפה דשנה ובשלה ומפדרת תחתיה קרקע
גרגרנית. אחוזת טירוף אל המגע את פלומות
הצמח מטלטלת הרוח עד סחרחורת, ובין
זרועות קוציו העדינות מעוותת קריאותיו
של תן משוער. אתה נוגע בכתפי ואני נבהלת,
דרכה של תולעת נחשפת מן הארץ במחילה
וברחמה דור בא ומוזן גם דור הולך בבטנה.
|
|
|
פומפיה, שיניים
תותבות,
קסילופון,שמעון
פרנס.
מתוך: 1002
דברים שלא הייתי
לוקח איתי לאי
בודד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.