כעת יודעת אני,
כי עלינו לעבור עוד משברים רבים.
אך אינני יכולה למצוא אותך-
כדי לומר לך זאת.
שוגה אני בחלומותיי,
מונחית על ידי השמש שמעליי.
מבקשת אותך...
עכשיו כשרק התקווה מחזיקה אותי בחיים-
התקווה שאולי תשוב אליי, בחיוך...
כמו פעם...
אבדת לבלי שוב..
וכעת פוסעת אני על החוף הארוך,
קצף הגלים מלחך את רגליי,
והשמש האדומה, הטובלת בים
שולחת לי קרן שמש אחרונה.
ואין כל נפש חיה-
חוץ ממני, הצדפים והריקנות...
דמעות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.