|
בסוף הסיפור יש סיום עצוב
טעם מריר בפה
לא משנה לאן נפנה
עושה רושם שהדף האחרון יישאר קרוע
רושם ורושם ורושם
עוד מעט הדיו ייגמר
והזכרון לא מפסיק לדלות פרטים
האצבעות כואבות
שופך את הכוס שעל השולחן מבלי משים
מתי תבין שטעית
ותזחל חזרה בידיים רועדות
ברגליים פצועות
ועיניים אדומות
מחוסר שינה
כתבת קורות חיים שלמים
אבל שכחת את הגיבור
מתי תבין
זה השיר הלא נכון
שאתה שר לעצמך
שוכח מלים
אבל כותב חרוזים
שלא מתאימים
לעולם שלך
שיכחה
עץ רקוב שנופל בחשכת היער
לעולם לא תדע
מה יכולת לעשות באותו היער
ובאיזו דרך בחרת
ההייתה זאת הדרך הנכונה
או שהיה עליך לבחור בפניה השניה
לעולם לא תדע
שאתה כותב את השיר הלא נכון
לעצמך |
|
|
אני דודי, דודי
התותח!
אבל לפעמים אני
לא.
חסה עם פיצול
אישיות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.